כבכל בעבודת תכנון הנעשית במבנה קיים, הזדקקו מתכנני רשות העתיקות למיפוי ותיעוד מלאים של החזיתות ושל חלקה העליון של החומה, בכל מקום בו נתן לבצע זאת. כיוון שהחומה היא מבנה גדול, מורכב מאד, הכולל מרקמים גיאומטריים שונים עם קשיי נגישות, הדרך האמינה, היעילה והנכונה ביותר לבצע מדידה כזו היא על ידי סריקת לייזר תלת מימדית.
חשוב לציין שרשות העתיקות בישראל היא מן הגופים הראשונים בעולם שנעזרו בסריקת לייזר תלת מימדית לפרוייקטים של שימור ארכיאולוגי ולאור ההצלחה הגדולה, השתמשה ומשתמשת בתוצרי סריקה בפרויקטים נוספים לאורך השנים.
בפרויקט ארוך טווח שנמשך כמעט שלוש שנים השלמנו סריקה ומדידה מלאה ומקיפה של חומות העיר העתיקה בירושלים וסיפקנו למתכנני רשות העתיקות חומר מעודכן טרם תחילת עבודה בכל מקטע בחומה.
כמה מספרים
- סה"כ נסרקו 6,570 מטר אורך חזית, כ- 4,200 מחוץ לחומות, השאר בפנים.
- 72,000 מ"ר של קירות אבן.
- צפיפות הסריקה המינימלית בחזיתות היתה כ 15 מ"מ או 4400 נקודות למ"ר ללא חפיפה.
- המתכננים קיבלו כמיליארד (1,000,000,000) נקודות מידע על פני החזיתות.
שערי העיר העתיקה הוגדרו כבעלי חשיבות גבוהה ולכן תועדו חיצונית ופנימית בפירוט רב ביותר (נקודה בכל 8 מילימטר לפחות) , שאר החומר תועד בצפיפות מינימלית של נקודת בכל 15 מ"מ.
החומר שהוגש למתכננים אפשר להם לנתח את מצב המבנה בדקדוק: לבחון הטייות פנים/חוץ, התנפחויות, שקיעות של החומה כולה או מספר שורות אבנים, חסר חומרי מליטה ועוד מידע רב. היכולת לבצע חתך וחקר מקומי בכל מקום רצוי לאורך החומה כולל טיפול באלמנטים מעוצבים בעיקר בשערי העיר היוו יתרון גדול.
למיפוי התלת מימדי המפורט של חומות העיר העתיקה בירושלים עוד שני ערכים חשובים מאד:
פרוייקט תיעוד ומיפוי חומות העיר העתיקה, בסריקת לייזר תלת מימדית הנו ראשוני וייחודי בעולם מבחינת היקפו ואופן השימוש שנעשה בחומר. הפרויקט נחשב גדול יחסית לפעילות בתחום זה. רשות העתיקות שהיתה בין החלוצים בשימוש בטכנולוגיה חדשנית זו השכילה לעשות בה שימוש מועיל ולנצל יתרונותיה הגדולים.
